גזר דין בתיק ת"פ 37602-03-11

א.         הנאשם הודה בכתב אישום, המכיל שני אישומים.

מתוך עובדות האישום הראשון עולה כי, בזמנים הרלבנטיים לכתב האישום, בין הנאשם וא.א. (להלן: "המתלוננת") אשר עבדו יחד מספר שנים בחברת "מוטורולה", הייתה קיימת היכרות שטחית, על בסיס צרכי עבודה.

במהלך חודש יולי 2009, במספר הזדמנויות, חדר הנאשם, שלא כדין, לחשבון "מסנג'ר", השייך למתלוננת, ושינה את סיסמתה באופן ששיבש את אפשרות המתלוננת להיכנס לחשבון ה"מסנג'ר" שלה. הנאשם עשה כן במטרה לנהל שיחות "צ'אט", עם חברותיה של המתלוננת, לרבות קבלת פרטים אינטימיים ותמונות אינטימיות של המתלוננת.

ב.         בתאריך 27.7.09, חזר ופרץ הנאשם לחשבון המסנג'ר של המתלוננת, ושינה  את תמונת המסך הראשי של המתלוננת, לתמונה אירוטית.

עובר ליום 24.7.09, העתיק הנאשם, שלא כדין, תיקייה אישית השייכת למתלוננת והממוקמת על גבי שרת המחשב של חברת "מוטורולה", ואשר הכילה, בין היתר, תמונות אינטימיות של המתלוננת, וכן תמונות אישיות ומשפחתיות של המתלוננת וחבריה.

בתאריכים 28.6.09, 2.7.09 וביום 4.7.09, או בסמוך לכך, העביר הנאשם תמונות אינטימיות של המתלוננת, אל לקוח של חברת "מוטורולה", הנמצא באנגולה, באמצעות תא הדואר האלקטרוני, ובהן נראית המתלוננת בעירום ובמצבים אינטימיים, אשר יש בהם כדי להשפיל את המתלוננת ולבזותה.

ג.          על פי האישום השני, בתאריך 28.10.09, במסגרת חיפוש שנערך על ידי חוקרי משטרת ישראל, במשרדו של הנאשם, בחברת "מוטורולה", הוציא הנאשם דיסק קשיח, מכונן המחשב, אשר היה מונח על שולחן עבודתו ואשר הכיל תמונות רבות של המתלוננת, לרבות תמונות אינטימיות שלה, בכוונה להעלימו מעיני החוקרים, ובכך להכשיל הליכי חקירה ומשפט. חוקר שנכח במקום הבחין במעשיו של הנאשם והורה לו להעביר את הדיסק לידיו.

ד.         הנאשם הורשע אפוא, על פי הודאתו, בגין האישום הראשון, בעבירה של פגיעה בפרטיות על פי סעיפים 2 (4) ו- 2 (5) לחוק הפרטיות, התשמ"א-1981, עבירה חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, על פי סעיף 5 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק המחשבים") ועבירה של שיבוש והפרעה לחומר מחשב על פי סעיף 2(2) לחוק המחשבים. כמו כן, הורשע, בגינו של האישום השני, בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, על פי סעיף 244, לחוק העונשין התשל"ז-1977.

הנאשם נעדר עבר פלילי, והוא הורשע, כאמור, בעבירות המיוחסות לו, על פי הודאתו.

ה.         הצדדים הסכימו כי הנאשם יופנה לשירות המבחן, לצורך הכנת תסקיר, שיבחן גם את שאלת הרשעתו בדין. בד בבד, המאשימה הצהירה כי תעתור להותרת ההרשעה על כנה. עוד הוסכם בין הצדדים כי הנאשם יפקיד בקופת בית המשפט סכום של 6000 ש"ח, שנועד לפיצוי המתלוננת, והמאשימה תעתור להשתת עונש מאסר בן 6 חודשים בפועל, שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה ופיצוי המתלוננת, ואילו ההגנה תטען לביטול הרשעת הנאשם ולענישה מקלה.

ו.          בעניינו של הנאשם הוגש תסקיר אשר המליץ על העמדתו במבחן, והטלת צו של"צ בהיקף של 120 שעות, והכל מבלי שיורשע בדין.

בתסקיר הובא רבות ממצבו הכללי של הנאשם, שהינו בן 42, נשוי ואב לשני ילדים. צויין כי הנאשם סיים לימודי הנדסת אלקטרוניקה, ושרת שנים רבות בצה"ל.

בתום שירותו הצבאי עבד הנאשם, במשך כ - 10 שנים, בחברת "מוטורולה", וביצע שם מגוון של תפקידים, כשבתפקידו האחרון שימש כמהנדס מכירות ומנהל פרויקטים. בעקבות ביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, פוטר הנאשם מהחברה, בהמלצת וועדת האתיקה בחברה (ס/2). מספר חודשים לאחר פיטוריו אלו, החל הנאשם לעבוד, כמהנדס מכירות, בחברה אחרת, אולם שוב נאלץ לסיים שם את עבודתו, לאחר 15 חודשים, נוכח מגבלה שהתעוררה בתחום עיסוקו.

צויין עוד כי הנאשם מביע חרטה רבה ובושה על כשלונו. שירות המבחן התרשם כי בבסיס העבירות עומדים קשיים שונים, הקשורים בעבודתו.

ז.          שירות המבחן המליץ אפוא להמנע מהרשעת הנאשם, על מנת שלא לפגוע בהמשך תעסוקתו של הנאשם, בתחום ההנדסה, בהיי-טק.

הסנגורית, עו"ד נגה ויזל, עותרת לאמץ את המלצות שירות המבחן ולבטל את הרשעתו, ובמידה וההרשעה תיוותר בעינה, עותרת הסנגורית להטיל על הנאשם צו מבחן, על מנת שישתלב בקבוצה טיפולית, במסגרת שירות המבחן. עוד הדגישה הסנגורית, כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, ורב צערו נוכח הפגיעה במתלוננת.

ב"כ המאשימה עותרת להותיר את ההרשעה על כנה, וכאמור, להטלת עונש מאסר של 6 חודשים, שירוצה בעבודות שירות. ב"כ המאשימה מדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, כפי שאלו עולים מעובדות כתב האישום, משחזר ופגע בפרטיותה של המתלוננת ואף לא נרתע מלשבש את החקירה, כפי שפורט באישום השני.

הנאשם חזר והביע חרטה על מעשיו.

דיון